כתובת על קיר בוער / הרצל חקק

כתובת על קיר בוער - ספר שירים חמישי של הרצל חקק

הפקה והפצה: מוסד ביאליק, ירושלים תשנ"ב.
נסדר בדפוס אל-אות, תל אביב 1992.
112 עמודים.

על דף הקרדיט כתוב:
כתובת על קיר בוער
מחזור שירי זהות והזדהות

סדרת זמן אמיתי
עורך הסדרה: יורם אורעד

עיצוב העטיפה: ציפי פסחוביץ
תצלום עטיפה וקולאז': ליהוד-נצח

מבנה הספר

הספר מחולק לחמישה שערים:
שער ראשון: תמונות זהות, מחירה
שער שני: לפשר המצוקה, לתמצית האפשר
שער שלישי: אל הצופן האחר, כה רחוק
שער רביעי: אל סוד הגאולה, אל רעב השליה
שער חמישי: צירופי דמויות, אהבה

תוכן הספר

ספר שיריו החמישי של הרצל חקק שונה מקודמיו: מדובר ב"שירה פוליטית", שירה שנוגעת במציאות הבוערת. השירה נותנת קריאת-כיוון אקטואלית, ובו זמנית נפרשת פרספקטיבה של דורות. המבט הרב ממדי נותן למילים ולמעשים משמעות מעבר לאישי ולחד  פעמי. הפנים הנשקפות מן השירים הן יהודיות מאד, אך גם ישראליות מאד. יש בשירים תחושה של מחויבות לעם והם ביטוי לחברה נמצאת במאבק ממושך.

מה מייחד את הספר

זו שירה לאומית במיטבה, אבל הדרמה שבה נוגעת לכל אחד: המשמעות, המסר ונפתולי הנפש הם אוניברסליים. הרצל חקק מלקט שורות מן הקיר הבוער, והכתובת מאירה באור יקרות: קרובה ורחוקה, צורבת ומזכּכת. (מתוך העטיפה האחורית)

שירים נבחרים

יוֹסֵף בַּעַל הַחֲלוֹמוֹת, אִישׁ הַצְּעָקָה   
לזכר חיים יוסף ברנר

כְּשֶׁבָּא הָאִישׁ הַסּוֹעֵר לָאָרֶץ
כְּבָר חִכָּהּ לוֹ טָאהֶר וְרָאָה עֲנָנִים מִתְאַבְּכִים
הָיוּ בְּתַרְמִילוֹ שֶׁל הָאִישׁ כְּתָבִים שֶׁבִּשְּׂרוּ
אֶת מוֹתוֹ
כִּי הַסִּפְרוּת הָיְתָה אָמָּנוּתוֹ

טָאהֶר שִׂחֵק עִם חֲבֵרָיו שֵׁשׁ בֵּשׁ
מְנַסֶּה לְנַחֵשׁ מַהוּ הַחֲלוֹם הַמַּבְעִיר 
אֶת עַצְמוֹת הָאִישׁ
הַלּוֹחֵם הַמְּשׁוֹרֵר הַנֶּאֱחָז בַּאֲהוּבָתוֹ תֻּמָּתוֹ יפתּוֹ
וְלוֹחֵשׁ: רַק כָּאן וְכָאן
כִּי אֵין מָקוֹם אַחֵר

אֲבָל הַשִּׂיחָה עִם טָאהֶר קָשֶׁה. מִתְפַּתְּלִים הַשְּׁבִילִים.
הַכֹּל צָף וְהַכֹּל חַיִּים
וְהַכְּאֵב לְלֹא מוֹצָא.
חַיֵּי בֵּיִת חוֹלִים.

דָּם נִשְׁפַּךְ עַל הָעֵצִים
וְהָאִישׁ הַכּוֹתֵב נֶאֱבַק עַל הֲוָיָתוֹ.
זוֹ מְצִיאוּת שֶׁל חֵרוּק שִׁנַּיִם אַחֲרֵי שָׁנִים
לְלֹא חַלּוֹן
לְלֹא שֶׁמֶץ גְּאֻלָּה.
רַק שְׁכוֹל וְכִשָּׁלוֹן.
בַּתַּרְמִיל מִתְלַקְּטִים הַשְּׁבָרִים נוֹצְצִים וְקוֹדְרִים.
הֲוָיָה שֶׁל קוֹצִים.

טוֹבֵל הָאִישׁ מְלוֹא עֵטוֹ בַּדְּיוֹ וּמְחַפֵּשׂ שִׂיחַ.
וְעַנְנֵי אָבָק מִתְאַבְּכִים סָבִיב בֵּיתוֹ
אָבָק שְׂרֵפָה וּפִיחַ.
וְאֵין טֹהַר בְּחַרְבּוֹ הַמִּתְעַקֶּלֶת שֶׁל טָאהֶר טְבוּלָה בְּדָם
רַק אוֹתָהּ צִפִּיָּה לָקַחַת חֲלוֹם מִן הַתַּרְמִיל
מִן הַנְּשָׁמָה הַחֲלוֹמִית. וְהַשִּׂיחַ שָׂרוּף.
וְעַל שְׂפָתָיו שֶׁל הָאִישׁ אוֹתָהּ מַחְשָׁבָה עַל מִלִּים
שֶׁיִּתְּנוּ לְאֶחָיו מֻשָּׂג עַל קוֹלוֹ הָרוֹטֵט עַל הָאִיּוּם
עַל אוֹתוֹ כְּאֵב שֶׁמָּצָא כָּאן וְכָאן אֶפְשָׁרוּת
קִיּוּם וַעֲדַיִן תָּלוּי בִּשְׁתִיקָתוֹ
אֱמוּנָה צָפָה, קַדְרוּת תְּהוֹמִית:

הַאֻמְנָם אִי אֶפְשָׁר
הַאֻמְנָם נִגְזְרָה גְּזֵרָה לִצְעֹק תָּמִיד?

לְהִשָּׁאֵב שׁוּב, לָשׁוּב

יִתָּכֵן שֶׁהָיִיתִי צָרִיךְ לִכְתֹּב הַכֹּל מִנְּקֻדַּת מַבָּט
אַחֶרֶת.
אֵלּוּ הָיִית דְּמוּת שֶׁפָּגַשְׁתִּי בְּסִפְרֵי הַתָּנָ"ךְ
אוּלַי הָיִיתִי מְבַקֵּשׁ לָךְ מָקוֹם לְיַד הַשֶּׂה
הָרַךְ לְיַד הַבְּאֵר לְיַד הָאֶבֶן עַל פִּי
עַל פִּיךְ
אֲבָל הַיָּמִים הָאֵלֶּה אֵינָם כִּתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם
וּמַשֶּׁהוּ מֵעֹמֶק הַמַּיִם עוֹד נִשְׁאָב
וּמַמְשִׁיךְ זִכְרוֹנוֹת וַאֲנָשִׁים וּמַבָּטִים
נִטְמָעִים בְּתוֹךְ עִיר גְּדוֹלָה
מִי חָשׁ עַתָּה בְּנוֹכְחוּתָם הַאִם יֵשׁ
כֹּחוֹת חֲדָשִׁים
לָשֵׂאת אֶת הָאֶבֶן הַטּוֹבָה
לָשֵׂאת תְּפִלָּה שֶׁל אַהֲבָה 

הָיִיתִי קוֹנֶה לָךְ שֻׁלְחָן שַׁיִשׁ וְכִסֵּא נְצָרִים
כִּי אֵינֵךְ בַּשָּׂדֶה עוֹד
לְשַׁנּוֹת לָךְ מַרְאֶה כַּפְרִי תָּמִים
וּמְאַמֵּץ יָדַיִךְ לֶחָלִיל רוֹעִים
לִשְׁאֹב מַשֶּׁהוּ מֵעֹמֶק שָׁדַיִךְ
מִסַּכִּינֵי עֵינַיִךְ שֶׁהָפְכוּ קֵהִים

אֲבָל הֶמְיַת הַשּׁוּק רְחוֹקָה
וְאַתְּ כְּבָר לֹא זוֹכֶרֶת
צָרִיךְ לִכְתֹּב הַכֹּל מִנְּקֻדַּת מַבָּט
אַחֶרֶת

 
תְּמוּנַת אַהֲבָה עִם נַעֲרָה בִּשְׁנַת תרל"ח

קַיָּמוֹת דְּרָכִים רַבּוֹת לְהִתְאַהֵב. בִּכְפָר נוֹטֶה לִגְוֹעַ,
מָצָאתִי אוֹתָם רוֹעֲדִים וּבוֹעֲרִים
אוּלַי דּוֹמִים לָרַקְדָנִיּוֹת מְטֹרָפוֹת הַכּוֹרְכוֹת לְגוּפָן
נְחָשִׁים. וְהֵם הָיוּ אֵשׁ תְּפִלָּה
וְהֵם הָיוּ קַו הַתְחָלָה
וְהֵם קָדְחוּ לְיַד כְּפָר נָגוּעַ בְּקַדַּחַת
מְחַפְּשִׂים פֶּתַח לְתִקְוָה, לְנוֹף פְּרָאִי

וְאוּלַי הָיְתָה שָׁם רוֹעָה אַחַת שֶׁהִבִּיטָה מֵרָחוֹק
הִתְקָרְבָה חָצְתָה דֶּרֶךְ בִּשְׁתִיקָה
זוֹ כַּנִּרְאֶה אַחַת מֵעִתִּים נְדִירוֹת
וְהִיא רָצְתָה בָּאֵשׁ שֶׁפִּתְּתָה בָּם, כִּי הָיְתָה בָּם
תַּעֲרֹבֶת עִוֶּרֶת שֶׁל תְּשׁוּקָה

וַאֲנִי שֶׁנּוֹלַדְתִּי בִּשְׁנַת תש"ח
שִׁבְעִים שָׁנָה אַחֲרֵי הָרַעַשׁ
הוֹלֵךְ בְּתוֹךְ הַשֶּׁקֶט
כְּאִלּוּ אֵינֶנִּי זוֹכֵר כַּמָּה זְמַן אֲנִי נוֹסֵעַ וְשָׁר
כְּאִלּוּ נָסַעְתִּי בָּהָר אוֹ לְאֹרֶךְ הַנָּהָר כְּאִלּוּ הַקִּרְבָה
לְאוֹתָן אֲהָבוֹת מַעֻנּוֹת תִּתֵּן לִי מוֹצָא וְאֹשֶׁר וְדֶרֶךְ
וְאֹמֶץ לְהִשְׁתַּנּוֹת.

וְשׁוּם רוֹעָה אֵינָהּ נִקְרֵית לִי בְּדַרְכִּי, אֵינָהּ מְצַיֶּרֶת לִי
אַלּוֹן בִּצָּה אוֹ בְּרוֹשׁ שֶׁיִּשְׁלְחוּ גַּם לִי שָׁרָשִׁים מֵעַל
פְּנֵי הַקַּרְקַע, לוּ יָבוֹאוּ שְׂרָכִים, צְמָחִים קְטַנִּים לְפַלֵּס
לִי דֶּרֶךְ עַל רֶקַע תְּמוּנַת חֲלוֹם יְרֻקָּה פְּרָאִית שֶׁלֹּא
רָאִיתִי מִיָּמַי - אוֹתָם הִיא שָׁמְעָה מְדַבְּרִים עַל מַשְּׂאַת
נֶפֶשׁ, הַגְשָׁמַת חֲלוֹם, תְּשׁוּקָה אֶרוֹטִית לָאֲדָמָה. 
 
לֵךְ, בֵּן אָדָם, כַּמָּה זְמַן אַתָּה עוֹמֵד כָּךְ, הֵם עוֹד
לָאֹרֶךְ הַדְּרָכִים. וַהֲרֵי לֹא תּוּכַל לֶאֱהֹב וְלִחְיוֹת כְּמוֹתָם
נָכוֹן, אֲנִי מְפַלֵּס דֶּרֶךְ עַל רֶקַע הַתְּמוּנָה, הִיא נִבֶּטֶת
בִּי, הִיא מִשְׁתַּנָּה.
מוּל הַמְּאֻשָּׁרִים הַמְּאֹהָבִים
כֵּן, נַעֲרָתִי, אֲנִי זוֹכֵר דְּבָרִים
כְּפִי שֶׁהֵם נִדְמִים
נִרְאִים. הֵם זָכְרוּ דְּבָרִים
שֶׁמַּרְגִּישִׁים