הרצל ובלפור חקק - הסיפור שלנו

הרצל ובלפור חקק

לא פעם קורה לנו שאנו מופיעים באירוע ספרותי, והמנחה אמור להציג פתיח ביוגרפי לכל כותב. יש ניסוח שנשמע לנו משעשע, אך מתברר שהוא קרוב לאמת. אנו נוכחים לדעת שמנחה שמציג אותנו אומר שהוא לא מצליח להציג ביוגרפיה נפרדת לכל אחד. "התכוננתי טוב", אמרה אחת המנחות, "וגיליתי שזו ביוגרפיה משוכפלת"...


נפתח לכן בדברים המשותפים:


זמן לידה: נולדנו שבועיים לפני קום המדינה, ולכן ניתנו לנו השמות הרצל ובלפור. זמן הלידה: י"ז בתמוז תש"ח, 26 באפריל 1948.

מקום לידה: בגדד (עירק).

הרצל ובלפור חקק - תמונות ילדות

רקע היסטורי:

נולדנו באווירה של ימי מפנה בחיי היהודים בבגדד. היהודים הגיעו לבגדד אלפיים שנה לפני לידתנו, אך הקמת המדינה היהודית בה' באייר תש"ח טרפה את הקלפים וחשפה את השנאה ליהודים. שבע שנים לפני לידתנו קרו הפרעות הקשות ("הפרהוד"), שבהן נרצחו אחיה הבכורים של אמא סעידה ז"ל: נורי ואברהם הי"ד (בחג שבועות תש"א, יוני 1941).
במשפחה רווח מאז מיתוס הפיצוי: הולדתנו כתאומים נתפסה כתמורה לשני הנרצחים ב'פרהוד', שבע שנים קודם.

הרצל ובלפור חקק - תמונות ילדות

סיפור העלייה:

אבינו עזרא ז"ל היה פעיל במחתרת הציונית, והייתה הלשנה שהוא מפיץ בקהילה קופות קרן קיימת לישראל. הוא נלקח למחבוש בבגדד. סמוך לחג פסח תש"י (1950) שוחרר האב תמורת כופר לקיים ליל הסֵדר בביתו. לאחר "הסֵדר", הוא לא שב למחבוש, אלא הוברח יחד עם משפחתו דרך הגבול לאיראן. התברר שבטהרן היה מחנה חשאי לעולים בתוך בית קברות יהודי שנקרא "בֵּהשתִיֶיה" (גן עדן). שם שהינו מספר שבועות, ומשם טסנו לקפריסין. מקפריסין הגענו לישראל, למעברת בית ליד, ולאחר תקופת המעברה הגענו לירושלים.

שנות הילדות:

ממעברת בית ליד הגענו לרחוב הירקון בירושלים ל'בית ונפשה', שם גרנו בדירת חדר קטנה, זוג הורים וארבעה בנים. לאחר שנה בשכונה זו, עברנו לשכונת 'בתי סיידוף' (מול שכונת 'אבו בסל'). לדירת חדר, בשכונת חצר ובה שני בורות מים ועץ ערבה. בתקופה זו למדנו בבית ספר "אליאנס לבנים" (כי"ח). המנהל היה נפתלי זילברשטיין. המבנה עמד ברחוב כל ישראל חברים, וכאשר הוחרב ב-1977 הועבר שער בית הספר לקדמת "מרכז כלל" בירושלים. למדנו שם שש שנים (א'-ו'). בכיתות ה'-ו' למדנו צרפתית. בילדותנו התחלנו לכתוב ב"הארץ שלנו" בעיקר, אך גם בעיתוני ילדים אחרים. היינו ע"קים ב'הארץ שלנו', העורך היה יעקב אשמן ומזכירת המערכת הייתה אסתר קל. היא טיפחה אותנו ככותבים מגיל צעיר. בגיל 12 העתקנו מקום: המשפחה עברה ב-1960 לרחוב בית שערים בכניסה לירושלים, חלק משכונת קריית משה. למדנו בשנים אלה בבית ספר יסודי 'בית הכרם' (המנהל היה דויד בנבנישתי). ערכנו עיתון כיתתי שהיה תלוי על קיר הכיתה. בכיתה ח' נבחרנו להיות עורכי עיתון בית הספר, שנקרא "משאת". בסוף כיתה ח' נערך חידון תנ"ך בית ספרי, לכל תלמידי בית הספר. זכינו בשני המקומות הראשונים. למרות הניסיון של המנהל ליצור הכרעה בינינו ולקבוע אלוף אחד בתחרות, הוא לא הצליח, גם לאחר הוספת שלוש שאלות זהות. למדנו מכיתה ט' בתיכון ליד האוניברסיטה העברית. בתקופה זו נבחרנו להיות "כתבי נוער" של "מעריב לנוער". בהיותנו בגיל 17 הגענו לחידון התנ"ך העולמי לנוער.

חידון התנ"ך העולמי לנוער:

סמוך לעצמאות תשכ"ה- 1965 התקיים חידון התנ"ך העולמי לנוער. הגענו לחידון לאחר שניצחנו בחידון המחוזי וגם בחידון הארצי. העולמי התקיים בירושלים בבניין "בית העם". הגענו עד שלב השאלות הזהות בניקוד זהה. בשלב הזה בלפור גָבַר ונִיצח בנקודה אחת יותר מהרצל: הוא הוכתר לחתן תנ"ך עולמי, והרצל הוכתר לסגנו. זכינו בפרסים רבים עקב חידון זה. החידון נערך על ידי החברה לחקר המקרא בשיתוף אגף הנוער במשרד החינוך ופיקוד הגדנ"ע של צה"ל.

הרצל ובלפור חקק - חתני תנ"ך לנוער

פעילות משותפת לאורך כל הדרך:

בצבא בלבד נפרדו דרכינו: הרצל חקק שירת כחייל ב'גולני', ולאחר פציעה שירת כמש"ק סעד ומודיע נפגעים. בלפור חקק שירת בצבא כחוקר מצ"ח. לאחר הצבא למדנו יחד באוניברסיטה העברית בחוגים מקרא וספרות עברית. היינו פעילי סטודנטים בתקופה זו, וכתבנו מאמרים משותפים ב"פי האתון" ביטאון הסטודנטים. למדנו יחד גם בהכשרה להיות מורים: למדנו בבית ספר לחינוך. הטיוטורים שלנו בתקופה זו היו מלכה שקד ואברהם הגורני- גרין.

הרצל ובלפור חקק - התמונה המפורסמת


שנינו התחלנו דרכנו בהוראה: הרצל לימד לאורך מספר שנים ב'בית חינוך' (רח' כ"ט בנובמבר) ירושלים. בלפור לימד בבית ספר 'אורט' (רחוב הנביאים) וכן ב'דנמרק'. לאחר תקופה קצרה בהוראה השתלב בלפור בעתודה של כותבי תכניות לימודים במשרד החינוך, ושובץ באגף לתכניות לימודים ככותב ספרי לימוד ועורך כתב עת חינוכי "חינוך על הפרק".
ב- 1988 הקמנו יחד מסגרת התנדבותית בשם "קבוצת הסופרים הציונים", בחסות המועצה הציונית לישראל (הנשיא היה אריה צימוקי והמנכ"ל אריה הס). קיימנו ימי התנדבות של סופרים ומשוררים בערי פיתוח וכפרי ילדים. וכן: ימי התנדבות בבִּקעה, לאחר השריפה של חממות וכרמים שם.
עם הזמן השתלבנו בפעילות באגודת הסופרים העברים. בהדרגה עברנו לעמדות הנהגה. ב-2003 הרצל נבחר ליו"ר אגודת הסופרים העברים. ב-2005 בלפור נבחר ליו"ר האגודה. הוא המשיך שלוש קדנציות עד 2011. ב-2013 הרצל חזר להנהגה: הוא שימש יו"ר עוד שתי קדנציות. בדצמבר 2015 פרשנו מרצון מהנהגת אגודת הסופרים העברים.
בתקופת כהונתנו באגודת הסופרים יזמנו את מיזם הזמר העברי עם המפיק אמנון ברנזון, והמיזם פעל כניסוי בבית ספר 'תלמה ילין' וכן 'הכפר הירוק'.
מאז פרישתנו מפעילות באגודת הסופרים העברים, קיימנו ימי אירועים ספרותיים במוזיאון "בית יוסף באו" (בניהול האחיות צלילה והדסה באו) בתל אביב, וכן במוזיאון חצר היישוב הישן בירושלים. כיום אנו מקיימים אירועים בבית אורי צבי (בית אצ"ג) בירושלים.