אם נלקח מן השקט / הרצל חקק

אם נלָּקח מן השקט - ספר שירים שלישי של הרצל חקק

יצא לאור בשנת 1978 בהוצאת שלהב"ת ירושלם, 80 עמודים
נדפס בדפוס האקדמי בירושלים.

מבנה הספר

שער עיניה הים, האור
שער שפתיו זהות ורוח
שער תולדותיה הוד, שֵנה

איורים מלווים את הספר – מעשה ידיו של האמן יוסף מנור.
צילום האיורים: אפרים ארדה, ת"א
הספר כתוב בכתב ביד קליגרפי – מעשה ידיה של רבקה-תפארת
קביעת סדר השירים: דיצה פלאית

על דש הספר השמאלי מופיע הכיתוב לשני פרסים
שבהם זכו הרצל ובלפור חקק
פרס הרי הרשון לספר שיריהם 'אורות האהבה'
ופרס הרי הרשון לספר המחקר שלהם
'פרקי ברדיצ'בסקי'.

 תוכן הספר

שירים שנותנים ביטוי למציאות במבע עז. השירה נעה בין חשיפה לבין הסתרה.
השירים הם שירי זהות, ניסיון לחפש את משמעות החיים.

מה מייחד את הספר

המשורר בוחן את המציאות, את הכיליון והתחייה  בסובב אותו וגם בחוויה האנושית.

שירים נבחרים

נְדוּדֵי שְׁנָתִי

שִׁירִים הֵם צְעָקָה
מִתּוֹךְ חֲלוֹם.
צְעָקָה שֶׁל קְרוֹנוֹת אֲרֻכִּים הָעוֹקְרִים
אֶת הַמְּסִלָּה. בְּלִי מְחִילָה.

שִׁירִים הֵם נְשָׁמָה תּוֹעָה
מֵאֵין לָהּ רְפוּאָה.
בְּשֵּׁנָה. בִּזְמַן מְאוֹרוֹת.
אֵין לִי הֶרֶף. אֵין לִי
בֹּקֶר. כְּמוֹ צְעָקָה.

לִנְתֹּש. לִנְתֹּץ. לִחְיוֹת

אַגָּדַת הָאוֹר וְהַדְּבַשׁ

בִּימֵי אֶבְלָהּ שֶׁל הָאִשָּׁה
נִשְׁתַּכְּחוּ כָּל יָמֶיהָ
הָרִאשׁוֹנִים. צְחוֹקָהּ הָיָה שָׁחוֹר וְעִוֵּר.
מֵעַתָּה לֹא רָאֲתָה
 דָּבָר אֲשֶׁר לִבָּהּ כָּמֵהַּ
וּבְיָדֶיהָ רָכַן נִלְפַּת צָעִיף זֵכֶר צוֹנֵן
וְחִוֵּר. קָדוֹשׁ וְחִוֵּר.

עַכְשָׁו שכלָה לֶאֱהֹב אוֹתָהּ
הָאִישׁ הַתּוֹעֶה

נִגְּרָה כָּל דְּבוֹרַת אַהֲבָתָהּ.
כַּוֶּרֶת כַּוֶּרֶת.
מֵעַתָּה לֹא תִּרְאֶה
דָּבָר אֲשֶׁר לִבָּהּ
יַרְגִּישׁ
כִּי בְּמוֹתוֹ הָאִישׁ 
אֲפִלּוּ לֹא נָטַל מוֹתָהּ.

רַק הוֹתִירָהּ עִוֶּרֶת

סוד העצים העצובים

עֵצִים עֲצוּבִים נָפְלוּ בֶּהָדָר
בְּהָרֵי יְרוּשָׁלַיִם. גְּזָעִים חוֹלִים
וְחָלְיָם נִסְתַּר.
גַּם אֲנִי יָרֵאתִי אוֹתָם. וּבְקִמְטֵי
הַגְּזָעִים רָאִיתִי לַחַן בַּשִּׁטִּין
נִשְׁבָּר.
גַּם אֲרִי הָאֶבֶן עַל הַדֹּאַר נִפְעַר
פַּחַד. הֲגַם כֹּחוֹ יוּסַר.

עֵצִים עֲצוּבִים. אֵיזֶה הַר. אֵיךְ אֶפְשָׁר
אֶת נַהֲמַת בִּטְנוֹ לָשֵׂאת מִשֶּׁכְּבָר.
כֹּבֶד מַשָּׂא 
רוֹשֵׁף קוֹרוֹת. קַר.

בִּרְחוֹב הֶלֶנִי הַמַּלְכָּה צָפִיתִי בִּלְעָדֶיהָ
בָּאֲרִי הָרוֹבֵץ אַחֲרַי אַהֲבָתִי הַגְּדוֹלָה
וְהָיִיתִי נוֹגֵעַ עַל נְהַר כְּבָר בְּתוֹךְ
חָלְיִי וְאָחַזְתִּי בְּמִלִּים עַתִּיקוֹת
שֶׁמָּא אֶשְׁכַּח                שֶׁמָּא
לֹא אָשִׁיר         שֶׁמָּא   תִּדְבַּק
לְשׁוֹנִי          בְּתוֹךְ כְּבָר וְעָבַר
בִּי הָרוּחַ
וּבִרְחוֹב הַנְּבִיאִים אוּלַי מַה
חִשֵּב  נִשְׁבַּר