הזמן הגנוז / הרצל חקק

הזמן הגנוז - ספר שירים שביעי של הרצל חקק

יצא לאור בשנת תשס"ד 2003 בהוצאת שלהב"ת ירושלם
160 עמודים.
סדר מחשב: רחל שמיר
לפני דפי השירים פותח הספר בשירו של הרצל חקק
'ובהשתתק העולם, שפת האדם'
לאחר דף הקרדיטים מופיע השיר 'הזמן והחיים'

מבנה הספר

שערי הספר:
אורות הזמן
אורות הבית
אורות המולדת
אורות הילדות
אורות האהבה

השירים בראש כל שער מצטרפים יחדיו למחזור שירים:
"תפילת אורות". שיר הסיום לכל המחרוזת נמצא בסוף הספר:
"סוף האור, תחילת האור".

בשער האחורי של הספר מופיע שיר שאינו כלול בספר –
"הזמן הגנוז"

על הדש הימני ביאור לציור המופיע בשער הקדמי:
ציור העטיפה "המגילות הגנוזות", משה קסטל.
הציור באדיבות ז'ק סוזנה.

תוכן הספר

חיפוש אחר השורשים האישיים,  בדרך למזיגה בין תרבות הבית והתרבות הישראלית. מארג לשוני שמבוסס על עברית רב- רובדית. השירים נאמנים לתפיסת המציאות של המשורר, שירים בין שתי מולדות.

מה מייחד את הספר

שירים שמבטאים עוצמה רגשית מאופקת ואמירה הגותית של אדם החי בין עולמות, בין סתירות.

שירים נבחרים

האם יש עולם

הוֹלְכִים בֵּין הַמִּלִּים
נוֹדְדִים וְשָׁרִים, נוֹדְדִים וְתוֹעִים
הִנֵּה עוֹד מְשׁוֹרֵר הוֹלֵךְ, וְזֶה שִׂיחוֹ
הִנֵּה הֵם קְרֵבִים אֵלָיו, זֶה הָאִישׁ
הָרוֹאֶה, זֶה הַקּוֹשֵׁר חוּטִים בֵּין לֶב אָדָם
וֶאלֹהִים.

הוֹלֵךְ בַּדְּרָכִים, מְלַקֵּט מִלִּים, מְלַקֵּט מַרְאוֹת
מִנַּיִן יָבִיא חוּטִים, הֵיכָן חוּט
שָׁנִי וְהוּא חָשׁ בּוֹדֵד וְשָׁבוּר, בּוֹדֵד וְנֶעֱטָף
וְעָנִי.

הוֹלֵךְ אֲנִי וְיוֹדֵעַ כָּל מִלָּה נִכְתֶּבֶת
עֵט הַבַּרְזֶל שׁוֹתֵת, שׂוֹרֵט בִּי וְחַי
כָּל הַמְּצִיאוּת מִחוּץ לִי, הַאִם יֵשׁ עוֹלָם
מִחוּץ לְשִׁירַי?

הַזמן והחיים

מִן הַפָּרֹכֶת, מִן הַמַּחֲזוֹר, מִן הַמְּגִלָּה
שָׁבִים לִכְאֵב, לַסָּפֵק, לַיֹּפִי
לַדֶּרֶךְ חֲזָרָה

שָׁבִים לָאוֹר הַצַּח
הַשִּׁכּוֹר, שֶׁפַע שֶׁמֵּעֵבֶר
לְשִׁבְעַת הַיָּמִים, שְׂפָתֵינוּ תִּפְתַּח
לְחֹלִי, לָרוּחָנִי
לְנֵס הַחַיִּים, לַיּוֹם הַשְּׁמִינִי

כִּי בְּאוֹתוֹ רֶגַע שֶׁל הִתְעַלּוּת  וּתְפִלָּה
רוֹצֶה הַלֵּב
נְקֻדַּת אֲחִיזָה נִצְחִית, אֶת נְקֻדַּת הַהַתְחָלָה

אֶת נְקֻדַּת הַהַשְׁקָפָה
עַל מָה שֶׁהָיָה, אֶת הַסֵּפֶר הַפְּנִימִי שֶׁנִּצְרָב עַד
בְּשֵׁלוּת, שֶׁהִבְשִׁיל עַד הִקָּטֵף
עַד הִכָּתֵב, שֶׁהִבְעִיר אֶת הַתִּקְוָה
לְחַבֵּר אֶת כָּל הַקַּוִּים
עַד שֶׁהַיָּם יִזְרַח, עַד שֶׁהַלֵּב יִשְׁכַּךְ, עַד שֶׁהָעוֹלָם
כֻּלּוֹ יִזְכֹּר
כִּי זֶה הַמָּקוֹם וְהַזְּמַן וְהַחַיִּים, נֶפֶשׁ הָאוֹר

וְאֵין עוֹד דֶּרֶךְ
לְאָחוֹר

הזמן הגנוז

אוֹרוֹת בְּחַיֵּינוּ, וְאוֹר מַשְׁלִים אוֹר
אוֹר זְרִיחָה, אוֹר שְׁקִיעָה, אוֹר הַיָּם
וְהִלַּת הַיּוֹם הַשְּׁמִינִי הַמַּבִּיעָה הַכֹּל
הַמְּפָרֶשֶׁת אוֹתָם

נַעֲלַייִם בָּלוֹת הוֹלְכוֹת שָׁנִים בְּדֶרֶךְ הַחַיִּים
טְבִיעוֹת בַּחוֹל, אֶל גִּזַּת הַזָּהָב, חֳלִי הַמְּבַקְּשִׁים
וְהָעַיִן מְחַפֶּשֶׂת נֵס שֶׁיַּבְדִּיל, שֶׁיַּאֲצִיל
הֲרֵי סְמָלִים גְּנוּזִים שָׁם בְּתוֹךְ הַמַּעֲשִׂים
וְכָאן הַגֵּו צְמַרְמַר, הַלֵּב סְחַרְחַר

קָשֶׁה לִצְרֹר שְׁנוֹת אוֹר, צָרִיךְ לָתֵת לָעוֹלָם לִדְהוֹת
לִצְבֹּע אֲבָנִים בִּבְדֹלַח שֶׁל טֶרֶם, לִזְכֹּר אַחֶרֶת
אֲבָל הִנֵּה הַטַּל, הִנֵּה גִּזַּת הַצֶּמֶר, נוֹשֶׁמֶת
כִּתְשׁוּקַת צֳרִי, כְּתַאֲוַת שַׁחֲלוֹת, שִׁכָּרוֹן לַפְּרִי
עַד יָקוּם הָרֶמֶץ, נִלְהָט בְּעֹז
כִּי נִצַּל, כִּי נִצַּת הָאוֹר שֶׁנָּגוֹז,
שָׁר וְחַי בְּחָלְפוֹ, בִּמְעוּפוֹ
שֶׁפַע מַעֲשִׂים וּסְמָלִים מֵאוֹר הָעוֹלָם
וְעַד גּוּפוֹ

אֵלֶּה חַיֵּינוּ, זוֹ הַשִּׁירָה שֶׁל הַסֵּבֶל שֶׁמְּחַכֶּה
לְהִתְגַּלּוּת, לִזְמַן
פְּלָאִים, לְמַשְׁמָעוּת, זֶה הַצֹפֶן הַכּוֹאֵב
שֶׁל הַתּוֹרָה שֶׁבָּרוּחַ מִתְפַּעְנַחַת,
רַק כָּךְ אֶפְשָׁר לָגַעַת בַּגֵּו
לָדַעַת בַּלֵּב
אֶת הַדְּבָרִים, אֶת הַיָּמִים, אֶל תַּמְצִית
הַבְּרִיאָה, אֶל גַּחֶלֶת הַנְּבוּאָה, עַד
טַל נוֹשֵׁק, עַד צֶמֶר נוֹשֵׁם, לַחַן, חָרוּז
עֵת רְוָיָה, יֵין הַתַּפּוּז

הִנֵּה הַבָּרָק שֶׁחוֹצֶה רְקִיעִים, שֶׁמַּצִּית 
חַיִּים, זֶה הַזְּמָן הַגָּנוּז