אנא בכוח, אנא בשיר / הרצל חקק

אנא בכוח, אנא בשיר - ספר שירים שמיני של הרצל חקק

יצא לאור בשנת 2010

על דף הקרדיט הראשון כתוב:
שירים 2003-2009
הוצאת צור אות בשיתוף הוצאת 'שלהבת'.

ציור עטיפה: אורנה אדורם
עיצוב עטיפה: מאיר אשל

מבנה הספר

ששת שערי הספר:

ברכם טהרם – ברכת הילדות, הקודש האבוד
קבל רינת – דור לדור, לחן ממעוף האור
שגבנו טהרנו – מורשת נשגבה, טוהר תקומה דווה
זוכרי קדושתך – תפילת הדרך, שפת-אם זוכרת
יודע תעלומות – אהבה ופליאה, סוד ההשראה
אנא בכוח השירה – פואמות: צער היצירה, תלאות הגאולה

לכל שער יש שיר מבוא
ובסוף הספר יש שירה חוצה שערים,
כל מבואות השערים יחד הופכים לשירה אחת – ולה פרק סיום

תוכן הספר

שירים הנאחזים ברקמת החיים העכשווית בזיקה לרצף הדורות, לציר הזמן היהודי.

מה מייחד את הספר

היאחזות בשברים ובעקירה בתוך חווית הזהות, בדרך לזהות שלימה שהיא מזיגה בין עבר והווה.

שירים נבחרים

זמן הסתר

לֹא כָּךְ הָיוּ פְּנֵי הַדְּבָרִים.

מִתַּחַת לַסֹּמֶק, לַבְּעֵרָה, הָיְתָה זוֹ מְצִיאוּת
נְזִירִית. תַּאֲוָה אֲמִתִּית, צִמָּאוֹן
לַחַיִּים.

לֹא כָּךְ נָבִין פִּכְפּוּךְ, חַיִּים.
רַק מֵהַצַּד, מֵעֵבֶר, אֶל תּוֹךְ, מַרְאִית הַיֹּפִי 
הַסָּתוּר, הַכֹּסֶף בֵּין הָעֵצִים, לִשְׁתּוֹת 
בֹּהַק מַיִם 
אֶגְלֵי הָאוֹר שֶׁהֶעֱצִים, נִרְעַד

עַד חֹשֶׁךְ עֲדָנִים,
כְּשֶׁכֻּלָּנוּ כְּבָר
בְּשֵׁלִים, 
חַמִּים, שׁוֹנִים

לֹא כָּךְ יֵרָאוּ 
 פָּנֵינוּ,
וְאִלּוּ פִינוּ

 וְאֵין עוֹד דְּבָרִים

ראיתי את העברית

הִנֵּה הָעִבְרִית,
עֵינֵיהֶן, רַגְלֵי אוֹתִיּוֹת
חֲדָשׁוֹת זוֹרְחוֹת,
טוֹפְפוֹת עֶדְנָה.
יֵשׁ הֲוָיָה. שִׂמְלָתָהּ אוּלַי יְשָׁנָה
דְּהוּיָה, אֲבָל זוֹ עִבְרִית
שֶׁיֵּשׁ בָּהּ הַכֹּל: בָּתֵּי עֵינַיִם,
מוֹרֶה שָׁעוֹת, בּוֹרִית לְנִקּוּי יָדַיִם,
וְגַם אָדָם עִתִּי; הוּא לֹא נָבִיא
כְּלַבְלָר קָדוּם
בְּיָדוֹ מַפּוּחִית וּמַעֲטָפָה,
וְהוּא רוֹאֶה עָמֹק, כָּל נִיד מִלָּה.
עוֹמֵד לְאִטּוֹ וְשָׂח רָחוֹק.

אַל תִּבְכִּי דְּבוֹרָה
עַל בְּנֵךְ אִיתָמָר.
אַתְּ תְּדַבְּרִי אֵלָיו
עִבְרִית בִּלְבַד,
הוּא יֵצֵא לַמִּלְחָמָה וּלְגוּפוֹ
רַק אֵפוֹד קָטָן.
יַלְדֵּךְ הַקָּטָן יָגֵן עַל הַמּוֹלֶדֶת,
עַל שָׂפָה נוֹלֶדֶת.

בִּרְחוֹב הַחַבָּשִׁים
חָשׁ אוֹתוֹ צוֹעֵד, מִתְלַבֵּט, מְיַבֵּב,
וּבְכָל שִׁיר שֶׁאֲנִי כּוֹתֵב
הוּא מְהַלֵּךְ עִם תִּיק הַגַּן.
אֵיזוֹ מִלְחָמָה
וְהוּא יֶלֶד קָט,
יֶלֶד אֶחָד,
בְּכֹחוֹ לְבַד.

תִּיק הָאֹכֶל אֱמוּנָה וְהַכָּרִיךְ בִּגְבִינָה,
מָלֵא בִּכְרוּבִית, וְגַם חֲבִיתָה
עִם יְרָקוֹת. לוֹמֵד כָּל מִלָּה
וְהַזִּכָּרוֹן נִצְרָב.
יֶלֶד נִלְחַם לְבַדּוֹ בַּקְּרָב, וְחָרֵד בַּלַּיְלָה, וְדִמְעָתוֹ
יְחִידָה, נְמַסָּה כִּגְלִידָה עַל הַכָּרִית.

בְּבֵית הַסֵּפֶר אַלְיַאנְס כִּי"חַ לְבָנִים נָגְעָה בִּי
רוּחוֹ שֶׁל אִיתָמָר בֶּן אָבִ"י
לְיַד לְבָבִי.
בְּעֵינַי רְאִיתִיהָ פּוֹסַעַת
לְיַד הַשַּׁעַר. וּמֵעֵבֶר לַחַלּוֹן
בְּשִׁעוּר זִמְרָה שָׁמַעְנוּ מִלִּים חֲדָשׁוֹת, נוֹצְצוֹת,
וְשָׁמַעְתִּי לִבּוֹ. פְּעִימוֹת.
מִלִּים יוֹצְאוֹת מִגִּדְרָן, מִתְפּוֹצְצוֹת.

וְהַמּוֹרֶה אָדוֹן סֶגַל
בַּחֲלִיפָה, נוֹבֵעַ וּבְיָדוֹ זָהָב עֵט:
"זֹאת עִבְרִית בְּעִבְרִית, עִבְרִית
נוֹשֶׁמֶת בֶּאֱמֶת".

וְהָיִיתִי יֶלֶד, וְהָיְתָה
שְׁעַת צָהֳרַיִם כְּקִיטוֹר, מְשַׁקְשֶׁקֶת, מְלַבֶּבֶת
כִּפְעִימוֹת רַכֶּבֶת, וְרָאִיתִי אוֹתָהּ עֲזוּבָה,
יְפֵהפִיָּה לְבוּשָׁה שִׂמְלָה,
וְעָלֶיהָ תְּמוּנַת נֶפֶשׁ:
צִיּוּרֵי אוֹתִיּוֹת, בְּשָׁחוֹר לָבָן,
מִלִּים וּמַחְלָצוֹת, כְּאִלּוּ
מְחַכָּה לַצַּלָּם,
לְצַּיָּר הָאוֹר,
וּשְׂפָתַי אָמְרוּ בְּקוֹל:

"הִנֵּה הָעִבְרִית מְטַיֶּלֶת בַּחוּצוֹת".

שיר אהבה ללילה מוראד

זֶה הַוַּלְס שֶׁלָּךְ, לַיְלָה,
הוּא לֹא נִגְמָר, לֹא יִגָּמֵר לְעוֹלָם.

עוֹד צַעַד בָּרִקּוּד,
כָּל רַעַד בִּשְׂפָתַיִךְ
הוּא לִשְׂפָתַי. דְּבֵקוּת.

יְהוּדִיָּה שֶׁנֶּעֶלְמָה לִי לְאָן.
צֵל וְשׁוּב צֵל. וְעוֹד
סְחוֹר סְחוֹר עֲבוּר
אַהֲבָה אַחֶרֶת.
אֵין לָךְ צֹרֶךְ בַּמְּצִיאוּת,
בְּדַרְכֵּךְ. אֵלֶּה הָרְגָעִים
שֶׁאֲנִי רוֹאֶה אוֹתָךְ
בּוֹטַחַת בְּלִבֵּךְ, לְבַד נוֹגַהַת
בְּתַעְתּוּעֵי זֶהוּת.
זֶה הַצַּעַד שֶׁלּוֹ. הַלַּהַט.
אוּלַי עֵינָיו צוֹלְחוֹת חֲשֵׁכָה.

אֲהוּב לִבֵּךְ רוֹאֶה
לְתוֹכֵךְ
מִתַּחַת לַמַּסֵּכָה.
וּבַעֲלוֹת הַמָּסָךְ, מִי
יִרְאֶה צֹפֶן לִבֵּךְ הַזַּךְ.