אהבה היא מולדת / הרצל חקק

אהבה היא מולדת - ספר שירים שישי של הרצל חקק

יצא לאור בשנת 1998 בהוצאת שלהב"ת ירושלם, 128 עמודים

על דש הספר הימני כתוב:
בספרו הששי עורך הרצל חקק בחינה מחודשת של כל מראות היסוד
בחייו כדרך לבירור זהותו הפרטית והלאומית.

על דש הספר השמאלי מופיע השיר
"קודש וחול, בת קול"
השיר מבאר את הציור של הצייר ברוך נחשון
המופיע בשער הקדמי

בשער האחורי מופיע שיר נוסף שאינו כלול בקובץ עצמו:
השיר 'מראות הסוד'

מבנה הספר

שער ראשון – יומן מסע אהבה
שער שני – יומן תצפית, מולדת
שער שלישי – יומן יצירה, יצרים

 תוכן הספר

השירים מציגים ברגישות ובעומק מראות תשתית מן הילדות, תמונות
אהבה מן החלום ומן המציאות, שברי אופקים מן החוויה הלאומית. (מתוך הדש הימני של הספר).

מה מייחד את הספר

קיום יחד של תרבות ההורים בבבל עם התרבות העברית. העברית ממזגת את העולמות הללו, ועל כן היא עברית יהודית ולא עברית ישראלית.

שירים נבחרים

בית 'זהרי חמה'

בית זהרי חמה הוא בית שעוני השמש העומד ברחוב יפו 92 בירושלים. הבית נבנה 
עבור המקובלים בשנת תרס"ח.

מחזור חיי, תיקון לנשמה

הַמַּיִם זוֹרְמִים לִקְרָאתִי, הַמַּיִם מְאִירִים.
בָּאִים מִן הַשֶּׁמֶש.
קַרְנַיִם. קַרְנַיִם. קֶשֶׁת צְבָעִים
נִשְׁבָּרִים.
בָּאתִי, אָבִי, לְהִתְפַּלֵּל עַל חַיַּי.
יַחַד הָלַכְנוּ בַּבְּקָרִים בִּרְחוֹב יָפוֹ שֶׁהָיָה
שְׁמָמָה. זָרַמְנוּ כְּחוֹלְמִים אֶל מַחְזוֹר
זָהֳרֵי חַמָּה.

יְפִי הָעוֹלָם נָטָה לְאִטּוֹ. עֵינַי הָיוּ
אֵלָיו חוֹלוֹת, מַעֲלוֹת מַעֲלוֹת
הַזְּמָן הִצְטָרֵף אֵלֵינוּ, לָקַח אֶת חַיֵּינוּ
אֶל בְּכִי הָעוֹלָם. אֶל לֶב הַתְּפִלּוֹת

שְׁעוֹן הַשֶּׁמֶש בִּרְחוֹב יָפוֹ נִרְגָּש עַל צִדּוֹ
נִכְסָף אֶל צִלּוֹ, לַחוֹזְרִים, לְדָכְיָם
וְאָנוּ הָיִינוּ לְלִבּוֹ גְּאֻלָּה, שֵׁבֶר צְקוּן
זָרַחְנוּ וְשָׁקַעְנוּ מִמֶּנּוּ וְאֵלָיו, לִתְקוֹן
עוֹלָם
וַאֲנִי עֲדַיִן בָּא לְשָׁם, אָבִי, וְאֵין לִי מִלִּים
וְאֵין תִּקּוּן

תשוקה לתיקון, קפיצת הדרך / הרצל חקק  

קוּם לָשִׁיר כִּי כְּאֵבִים בִּשְׁבָרִים
נָגְעוּ
כִּי לָפְתָה הַקְּלִפָּה, כִּי הִסִּיג פֹּה
כָּל סִיג, וּמַה שֶׁעֵינַי רָאוּ
אוֹר שָׁחֹר מֵעִיב כָּל חָרָךְ, עַרְפִלִּים
אַחַר הַכְּתָלִים

יָדַעְתִּי: גַּם הַבְּשׂוֹרָה שֶתָּבוֹא סוֹפָה לְהִשָׁכַח, הַפַּרְדֵּס
כּוּלוֹ פֵּרוּד, קַיִץ הַפֵּרוֹת כּוּלוֹ קִצּוּץ.
נֶחְרַךְ כָּל לֵב, מַשְׁחִיר הַסּוֹד
אֵיךְ יִפָּתַח שַׁעַר אַחֵר, פַּרְגוֹד
לוּ יָאִירוּ מִלִּים, יִשָֹּבְרוּ כֵּלים, שֶׁיִּתְפַּקְעוּ

נִשְׁבַּע אֲנִי: אֶכְתֹּב וְאֶצְרֹף עַד תִּקּוּן
עַד חֲצוֹת
שֶׁיֵּרְדוּ מֶרְכָּבוֹת, שֶֹתִּבָּקַע אֶבֶן הַשְּׁתִיָּה, שֶׁיָּעוּפוּ נִיצוֹצוֹת

קַמְתִּי לָשִׁיר:
הַחֹשֶׁך חַיָב לְהִתְפַּזֵּר, לְהִמֵּס, לְהֵעָרֵם, לְהֵעָלֵם
עַד קְטַנֵּי הָאֱמוּנָה יֵצְאוּ מֵחֹרֵיהֶם, עַד אֵדַע
זוֹ הַבְּשׂוֹרָה שֶקּוּמְטָה, שֶׁכּוּסְתָה פִּיחַ, נַפָּצִים
עַד אֵדַע כִּי נָגַעְתִּי בָּאוֹר, בַּנֶּפֶשׁ, בָּעֵרֶךְ

זוֹ תִּהְיֶה לִי הַקְּפִיצָה, הַדֶּרֶךְ

קוּם לָשִׁיר כִּי כְּאֵבִים בִּשְׁבָרִים נָגְעוּ

כשהכול היה ילד/ הרצל חקק

אֲנָשִׁים מְשׁוֹטְטִים בָּרְחוֹבוֹת. מְנַסִּים לִקְרֹע
שֵׁנָה. לְחַבֵּר לְעַצְמָם חַיִּים. הֵם כְּבָר מוּכָנִים
וְהַחֻלְצוֹת מְכֻבָּסוֹת. מַשֶׁהוּ בִּנְקֻדַּת הַמַּבָּט
שֶׁבָּהּ נִכְתַּב סִפּוּר חַיֵּיהֶם
נִפְעָם. נוֹגֵעַ בְּקַו. אוּלַי אֲנִי אִתָּם.
אוּלַי זֶה סִפּוּר שֶׁל עַם.
כְּשֶׁהַכֹּל הָיָה יֶלֶד הָיוּ לוֹ חֲלוֹמוֹת
שֶׁנּוֹעֲדוּ לְהַגְשָׁמָה. וְחֵלֶק לִמְחִיקָה. וְכַאֲשֶׁר אֵרַע
הַמְּסַפֵּר הַמְּבֻגָּר הָיָה הָהָר עָשֵׁן. קָשֶׁה הָיָה לִנְשֹׁם
בְּלַהַט הַלַּפִּידִים. הַהִטַּהֲרוּת הָאֲרֻכָּה. חִפַּשְׂתִּי שָׁם
חֲלָקִים שֶׁבִּי שֶׁאִיְּמוּ לְהֵעָלֵם. נְשִׁימוֹת
מֵעֲבָרִי. אוּלַי נָדַדְתִּי אִתָּם כִּמְאַחֵז
בָּהֶם, כִּמְבַקֵּשׁ בָּהֶם
שָׁלֵם אַחֵר. מֵעֵבֶר לַחֶלְקִי. לַמִּקְרִי.

עַכְשָׁו אֲנִי בָּא לִפְנֵיהֶם, לִפְנֵי אֲרוֹן סִפְרֵיהֶם
לַכּוֹכָבִים כְּבָר אֵין הַרְבֵּה כֹּחַ
כִּי הָעוֹלָם נְטוּל שָׁמַיִם
אֵיךְ הָפְכוּ לָהֶם הָרְקִיעִים לְמַיִם קָרִים
אֵיךְ הָיוּ שָׂדוֹת נִכְסָפִים לְזָרִים
הַיֶּלֶד הַשָּׁב מְחַפֵּשׂ אוֹתִי עַכְשָׁו וַאֲנִי
מְשׁוֹטֵט וְשׁוֹתֵת. אִתָּם וְנִכְתָּם. וְאֵין עוֹד לִבָּם
אֵלַי בְּלֶכְתָּם.
יֵשׁ עִמָּם מְסַפֵּר שְׁמְּאַחֶה דַּפִּים לְסֵפֶר. בֵּין הַשִּׂיחִים
יֵשׁ יֶלֶד מִתְפַּלֵּל אֵלַי. אֵיזוֹ שִׁירָה 
אַתֶּם רוֹצִים. חַיַּי קְרוּעִים עַל קַו הַתֶּפֶר.