ניצוצות מגיא צלמוות / הרצל ובלפור חקק

שירים מאת הרצל ובלפור חקק

הוצאת מכון הברמן למחקרים מדעיים
עורך אחראי: צבי מלאכי
עורך: יצחק מלאכי
עיצוב וציור עטיפה: אליהו לרנר
שנת תשפ"ה- 2024
 150 עמודים
הקדמה מאת ד"ר צבי מלאכי, יו"ר מכון הברמן
הספר יצא לאור בסיוע קרן יהושע רבינוביץ
משרד התרבות והספורט- מינהל התרבות
בתמיכת אוניברסיטת תל אביב, מכון הברמן
נתמך ע"י משרד המורשת
.

מאפיינים

הספר נכתב בעקבות טבח שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023.

בטבח איסלאמו- נאצי זה שפקד את היהודים בשבתם וביום חגם, נספו 1200 יהודים מיישובי 'עוטף עזה', בתוכם זהבה וזאב הקר הי"ד מקיבוץ בארי. הם היו המחותנים של דיצה והרצל חקק, נכחו יומיים לפני הירצחם בסוכת המשפחה בירושלים. הם יצאו אל ביתם בקיבוץ בארי, ושם נרצחו ונשרפו כבני ערובה ב"בית של פסי" בקיבוץ.

השירים כולם של הרצל ובלפור חקק נכתבו בחותם הימים, וסמוך למועד הטבח. הם באו לבטא את כאב הגורל הישראלי, השזור בגורל היהודי בציר הזמנים היהודי.

תוכן הספר

 הספר נחלק לשני חלקים:
"שביעי שריפה שמיני עצרת"-  שירים מאת בלפור חקק
"אמת מארץ ישראל"- שירים מאת הרצל חקק.
שני המחזורים נכללים בקובץ אחד, הנושא את השם "ניצוצות מגיא צלמוות". השם מהדהד את הפסוק "גם כי אלך בּגֵיא צלמוות לא אירא רע כי אתה עִמדי" (תהלים כ"ג).

הייחוד של הספר

 תחושת השֵבר והחורבּן שפקדו את העם הולידו כוח פנימי של צמיחה, של לידה מחדש. המחברים קמו כדי להעניק לימֵי פּקודה ושֵבר אלה תוכן ומשמעות: הם קמו מתוך ראייה היסטוריוסופית של  מוֹראות הזמן הזה, בראי ההיסטוריה היהודית לדורותיה.

במוטו לסֵפר זה כותבים המחברים:
יצאנו מנִקרת הצוּר, התקדשנו. קמנו לכתוב את השירוֹת האלה.
בחזון העצמות של הנביא יחזקאל נשמעת הצעקה המצמררת:
"אבדה תקוותנו...נִגזרנו לָנו" –

ומחבֵּּר ההמנון הלאומי התכתב עם המילים, נשם אור מאפילה:
"עוד לא אבדה תקוותנו".
ייחוד גרפי: כותרות השירים סודרו לפי גופן מכתב ידו של החייל אוריה מש הי"ד
שנפל במלחמת חרבות ברזל (אות. חיים)

קטעים מן הספר

בלפור חקק 

שַׁבְנוּ לְכָאן עֲבוּר שֵׁם וּשְׁאֵרִית
וּבַעֲלוֹתִי הֶהָרָה
לָקַחְתִּי אֵלַי לוּחוֹת הָאֲבָנִים
לוּחוֹת הַבְּרִית
גַּם אִם נָפְלוּ הַשָּׁמַיִם אֶל הַקְּרָשִׁים
נִכְתֹּב עַכְשָׁו שָׁמַיִם חֲדָשִׁים

הרצל חקק

מִן הַמַּכְאוֹב וְהַמָּוֶת וְהָאָבְדָן
תָּקוּם גְּבוּרָה לְהַחֲיוֹת עִדָּן

יְנַגֵּן לָהּ בַּפַּטִּישִׁים. הַשִּׁיר הַמְּעוֹרֵר
מִנִּקְרַת הַצּוּר קוֹל זֶהוּת יְשׁוֹרֵר