מצב החומר מצב הרוח / בלפור חקק

יער כלולות - ספר שירים שביעי של בלפור חקק

הוצאת שלהבת ירושלם 1998
זכה למענק קרן עמו"ס
ציור עטיפה: ברוך נחשון
עיצוב עטיפה: ציפי פסחוביץ

מבנה הספר

שישה שערים:
מצב האהבה
מצב המקום
מצב השירה
מצב אנשי המילים
המצב היהודי המצב הישראלי
מצב קיומי.

תוכן הספר

התכתבות עם יוצרים ישראלים, למשל התכתבות עם ש"י עגנון וסיפורו "מאויב לאוהב". התייחסות למצב הקיומי הישראלי תוך מבט היסטוריוסופי יהודי: הקשר בין הגורל היהודי והגורל הישראלי.

מה מייחד את הספר

זיקה לארץ ולנופיה, כתיבה על החוץ אך ראיית הדברים מתוך הפנים של הנפש. שפה שהיא רב- רובדית. שירי המקום נוקבים, הם נכתבו מן הסלע.

שירים נבחרים

בְּשׁוּק מֵאָה שְׁעָרִים

בְּשׁוּק מֵאָה שְׁעָרִים בִּירוּשָׁלַיִם
יֵשׁ שַׁעַר אֶחָד, שַׁעַר צַר.
וְשָׁם בַּשּׁוּק מְעַשְּׂרִין מַעַשְׂרוֹת
מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי וּמַעֲשַׂר עָנִי
מַקְדִּישִׁים תְּרוּמוֹת אֶל בֵּית הָאוֹצָר
וּמְקַבְּלִים בְּרָכָה עַד בְּלִי דַּי
מִן הַשָּׁמַיִם.

וַאֲנִי כֹּהֵן הַשִּׁירִים
עוֹמֵד בְּשׁוּקוֹ שֶׁל עוֹלָם, בְּשׁוּק הָעֲנִיִּים
מְחַפֵּשׂ לִי שַׁעַר אֶחָד וְיָחִיד.
אֲנִי כֹּהֵן שֶׁל נְשָׁמוֹת אִלְּמוֹת
נִיצוֹצוֹת תּוֹעִים
עוֹמֵד לְיַד הַשַּׁעַר לְבַקֵּשׁ
מַעֲשַׂר מִלִּים
מִשֻּׁלְחָנוֹ שֶׁל אֱלֹהִים.

האגדה על שורש התום

חִפַּשְׂתִּי בְּכָל הָעוֹלָם בְּכָל הַחֲלוֹם
אֶת שֹׁרֶשׁ הַתֹּם.
שֹׁרֶשׁ הַתֹּם, כֵּן שֹׁרֶשׁ הַתֹּם
אֲשֶׁר לְפִתְחוֹ נוֹגֶנֶת צִפּוֹר הָאֹשֶׁר.
אָמַרְתִּי אֲבַקֵּשׁ אוֹתוֹ עַד
תֵּצֵא נַפְשִׁי
עַד יִגָּלֶה אֵלַי רֵיחוֹ בְּיַעֲרוֹת הַחֹשֶׁךְ.

לִבִּי הָיָה נָע וָנָד שִׁגָּעוֹן
עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה
וְלֹא מָצָאתִי מָנוֹחַ.
חַיַּי הָלְכוּ הָלוֹךְ וְחָסוֹר
וְלֹא הָיָה בִּי עוֹד כֹּחַ.
אֵיךְ אֶמְצָא בְּתוֹךְ צַעַר הַחֹשֶׁךְ
אֶת שֹׁרֶשׁ הַתֹּם, שֹׁרֶשׁ הַתֹּם
אֲשֶׁר לְפִתְחוֹ נוֹגֶנֶת צִפּוֹר הָאֹשֶׁר.
חַיַּי הָלְכוּ הָלוֹךְ וְחָסוֹר לְעֵבֶר הָאוֹר.

וְכַאֲשֶׁר הִגִּיעָה נַפְשִׁי עַד כְּלוֹת
הִגִּיעַ אֵלַי רֵיחַ הַשֵּׁכָר
שֶׁל שֹׁרֶשׁ הַתֹּם.
לֹא יָדַעְתִּי נַפְשִׁי שִׁגָּעוֹן לֵילוֹת
לֹא יָדַעְתִּי גְּרוֹנִי הַנִּחָר
אֶת שְׂפַת הַחֲלוֹם.
וּבְתוֹךְ הַשִּׁגָּעוֹן מַרְאֶה רָאִיתִי:
שֹׁרֶשׁ הַתֹּם אֲשֶׁר עַל שְּׂפַת הַחֲלוֹם
יָנַק אֶת מֵימָיו שֶׁל עֵדֶן הַמַּיִם
שֹׁרֶשׁ הַתֹּם הַשִּׁכּוֹר מֵרֵיחוֹת
לִחֵךְ בִּתְשׁוּקָה אֶת עֵשֶׂב רַגְלַיִךְ
וּבְתוֹךְ מַחְסוֹרִי, וּבְתוֹךְ הַמַּחְסוֹר
עָמַדְתְּ כְּאוֹר.

בְּכָל הָעוֹלָם חִפַּשְׂתִּי בְּכָל הַחֲלוֹם
אֶת שֹׁרֶשׁ הַתֹּם שֶׁעַל שְׂפַת הַמַּיִם.
וְלֹא מָצָאתִי אֶת טַעַם הַתֹּם
עַד בָּאתִי שְׂפָתֵךְ
עַד בָּאתִי אֵלַיִךְ.
וּבָא אֵלַי הָרֵיחַ מִבֻּסְתַּן שְׂעָרֵךְ
וּבָא אֵלַי הַחֹם מֵעֵשֶׂב יְרֵכֵךְ
וְיָדַעְתִּי בַּלַּיְלָה כִּי אַתְּ הָעֵדֶן
וְצִפּוֹר הָאֹשֶׁר
אַתְּ הָאוֹר הַבָּא מִגּוּפֵךְ בַּחֹשֶׁךְ.
וּבַיּוֹם מִדֵּי דַּבְּרִי בָּךְ חֲרִישִׁי
בִּשְׁעַת הַמַּיִם
יוֹצֵאת נַפְשִׁי, יוֹצֵאת נַפְשִׁי
אֵלַיִךְ.

וּבא אלַי הריחַ מבֻּסתן שְׂערֵך
וּבא אלַי הַחֹם מֵעֵשֶׂב יְרֵכך
וְידעתי בַּלילה כי אתְּ העֵדן
וְצִפּור הָאֹשֶר
אתְּ הָאור הבא מִגּוּפֵך בחֹשֶךְ.
וּבַיום מִדֵי דַבְּרי בךְ חֲרישי
בִּשעת הַמים
יוצֵאת נַפשִי, יוצאת נַפשי
אֵליִךְ.

יְרוּשָׁלַיִם

הֵם קָרְאוּ לָהּ: שָׁלֵם
הֵם קָרְאוּ לָהּ: יְבוּס
הֵם קָרְאוּ לָהּ: קַפִּיטוֹלִינָה
הֵם קָרְאוּ לָהּ: אֶל קוּדְס

הֵם עָשׂוּ חַצְרוֹת קָדָשֶׁיהָ
אֻרְווֹת וּגְלָלִים וְאֵבוּס
כְּדֵי לִמְחֹק אֶת שְׁמִי.

וַאֲנִי קוֹרֵא לָהּ: יְרוּשֶׁלִּי.
בַּיּוֹם. בַּלַּיְלָה. וּבַחֲלוֹמִי.