תעודה נשכחת / הרצל חקק

תעודה נשכחת - ספר שירים של הרצל חקק

יצא לאור בשנת 1987 בהוצאת שלהב"ת ירושלם,
96 עמודים.
עיצוב העטיפה: רבקה-תפארת.
ציור העטיפה: ברוך נחשון.
על שער העטיפה האחורית מופיע השיר
"תעודה נשכחת" – שיר זה אינו כלול בקובץ. 

שלושה שערים בספר:

שער ראשון: אושר חרוך – שירי אהבה, אופקים
שער שני: כאב התקוות – שירי דמעה, אדמה
שער שלישי: תעודה: זהות נשכחת – שירי שיבה, שורשים

 תוכן הספר

המשורר הולך בעקבות החוויה הקולקטיבית המשפחתית: מנהל שיח עם אבות המשפחה שהם נפילים שחוו כאן את נפילתם, עם העלייה לארץ הבחירה. הגאולה קשה היא, זהו "כאב התקוות".

מה מייחד את הספר

המשורר הולך בעקבות ימים אפלים בחוויה המשפחתית: ימי ה'פרהוד' והטבח ביהודים בחג שבועות תש"א- יוני 1941.

שירים נבחרים

תְּעוּדָה נִשְׁכַּחַת

בַּסְּוֶדֶר הַצְּבָאִי הָיִיתִי יֶלֶד
בּוֹעֵר וְחוֹלֵם. הַצְּבָעִים הַיְּחִידִים עַל הָאָרֶץ הַשְּׁחוֹרָה
הָיוּ זְעָקָה
שֶׁל אֵשׁ. וּפִתְאֹם חֲלוֹמוֹתַי. וּפִתְאֹם מַרְאָם שֻׁנָּה כְּמוֹ לֹא
הָיוּ כְּלָל. מָתַי
הָיִיתִי יֶלֶד. מָתַי לָבַשְׁתִּי סְוֶדֶר צְבָאִי שֶׁאִמָּא קָנְתָה
מֵרוֹכֵל זָקֵן. עַל הַגְּזֻזְטְרָה הַחֲלוּדָה אוֹר כָּתֹם
שֶׁמַּרְאֵהוּ כְּדָם שָׁפוּךְ. גַּם אָז הָיוּ
טְלָאִים בְּמַרְפֵּקִי וְגַם בַּמָּקוֹם שֶׁאָהַבְתִּי הָיָה אוֹר
לָבָן. כָּאן בִּרְחוֹב אַגְרִיפָּס הָיָה בֵּית סִפְרִי. עַכְשָׁו
הַכֹּל נֶחֱרַב. רַק אוֹר לָבָן.
כְּשֶׁאֲנִי שָׁב מִמִּלְחֲמוֹת חַיַּי אֵין 
בַּת חֲלוֹם שֶׁתֵּצֵא לִקְרָאתִי. אֶת בֵּית הַסֵּפֶר אַלְיַאנְס לְבָנִים
עָקְרוּ בִּכְלֵי מָוֶת. בַּבֹּקֶר הָיִינוּ עוֹמְדִים וְשָׁרִים:
אַלְיַאנְס, אַלְיַאנְס, כָּל יִשְׂרָאֵל חֲבֵרִים.
וּבִמְקוֹם הָאוֹר הַלָּבָן, הֵקִימוּ מִבְצָר שֶׁל חֲנֻיּוֹת, אֶגְרוֹף
שֶׁל שַׁיִשׁ וּכְלֵי כֶּסֶף. הֵיכָן אָדוֹן סֶגַל וְאָדוֹן זִמְרָן.
הֵיכָן גְּבֶרֶת וִינְקְלֶר הַמּוֹרָה לְתַנַ"ךְ. וְעַמּוּד הֶעָנָן.

שְׁקִיעָה נוֹרֵאת הוֹד קִדְמָה פָּנַי וּבָאֹפֶק לְבוּשׁ הַזַּיִת
נִלְקַח יֶלֶד בּוֹעֵר. הָלַכְתִּי בּוֹ
לְיַד חֲנוּת וּבָהּ קַרְקְפוֹת קְרָשִׁים,מַכְבֵּנוֹת וּמַחְלְפוֹת שֵׂעָר.
כָּאן מָכְרוּ סִפְרֵי תּוֹרָה. וּבִמְקוֹם רוֹכֵל הַסְּוֶדֶרִים
מוֹכְרִים בָּשָׂר. הַכֹּל מְשַׁנֶּה פָּנָיו. וּכְשֶׁאֲנִי מַבִּיט בָּרְאִי
הֲרֵי אֲנִי עוֹדֶנִּי שׁוֹתֵת רוֹטֵט בַּסְּוֶדֶר 
הַצְּבָאִי. מָתַי הָיִיתִי יֶלֶד. כְּשֶׁאֲנִי שָׁב אֵין בִּי מִי
שֶׁיַּעֲנֶה. הַכֹּל מִשְׁתַּנֶּה.

כְּכָל שֶׁהַיָּמִים חוֹלְפִים אֲנִי שׁוֹתֶה רַעַל הַתּוֹדָעָה, מְקַפֵּד
חֲלוֹמוֹת נוֹאָשִׁים. מִתְרַגֵּל לְרוּחַ הַזְּמַן, לָרוּחַ
הָרָעָה. 
בַּסְּוֶדֶר הַצְּבָאִי הָיִיתִי יֶלֶד בּוֹעֵר וְחוֹלֵם וְלֹא יָדַעְתִּי
כִּי חַיָּל הָיִיתִי בַּמִּלְחָמָה.
כְּכָל שֶׁהַיָּמִים חוֹלְפִים
אֵינִי זוֹכֵר עַל מָה. רַק בַּלֵּילוֹת צוֹרְבִים בִּי פְּסוּקִים עֲשֵׁנִים:
מַה שֶׁלָּמַדְתִּי וְשׁוֹרַרְתִּי בְּאַגְרִיפָּס . בְּאַלְיַאנְס כִּי"חַ לְבָנִים.

אִמִּי מַרְתִּיחָה סֻכָּר בִּשְׁקֵדִים

רֵיחַ נָעִים שֶׁל מֵי וְרָדִים.
מַזָּלִי שֶׁאֲנִי מְחַכֶּה לְזִכְרוֹנוֹתַי בַּנֹּעַם 
הַיָּחִיד בָּעוֹלָם הַתּוֹאֵם אוֹתָם. הִנֵּה הַשְּׁקֵדִים
הַכְּתוּשִׁים נִמְהָלִים בְּמֵי סֻכָּר רוֹתְחִים.
אִמִּי מְכִינָה לוּזִינָא לְבָנָה
לַהֻלֶּדֶת הַיְּלָדִים.
שְׁנֵי תְּאוֹמִים אַחִים.

שְׁנֵי אַחֶיהָ אָבְדוּ בְּפַרְעוֹת תַּשַׁ"א
גַּם הֶחָכָם לֹא יָדַע לִמְצֹא בָּרוּחוֹת הֵיכָן אוֹתָם
הָרוּחַ נָשָׂא. וּשְׂפָתָיו יָצְקוּ:
לֹא תִּקְרְאִי לְבָנַיִךְ הַתְּאוֹמִים בִּשְׁמוֹת אַחַיִךְ הָאוֹבְדִים.
אוּלַי חַיִּים הֵם. אוּלַי בָּרְחוּ אֶל עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים.

אִמָּא מוֹסִיפָה מֵי וְרָדִים. מְעַט הֶל
מְפַזֶּרֶת. שׁוֹפֶכֶת סֻכַּר קָרוּשׁ בַּתָּוֶךְ. חוֹתֶכֶת
בִּשְׁנֵי אֲלַכְסוֹנִים.
כְּאִלּוּ דָּלְקוּ נֵרוֹת. כְּאִלּוּ יוֹם הַשָּׁנָה.
אִמָּא מְכִינָה לוּזִינָא לְבָנָה.

אוֹהֶבֶת הָיְתָה, כָּךְ אָמְרָה, לְהַבִּיט
בְּשִׂפְתֵי תְּאוֹמֶיהָ הָרַכִּים. גּוֹנָם יָפֶה
כְּצַוְּארַי הַפְּרָחִים.
יֹבֶשׁ בְּגֵוָהּ: הַאִם רוּחַ אַחֶיהָ בָּאָה בְּבָנֶיהָ.
הַאִם שֻׁסְּעוּ צַוְּארֵיהֶם בְּמַאַכְלוֹת רוֹצְחִים.
יָדֶיהָ אֱמוּנוֹת עַל הַלּוּזִינָא .

מַרְתִּיחָה, מוֹרִידָה מִן הָאֵשׁ, שָׂמָה שְׁקֵדִים, מְעַרְבֶּבֶת, כּוֹתֶשֶׁת
לְחָיֶיהָ יְבֵשׁוֹת כְּאִלּוּ הִסְכִּינָה.
הַאִם הֶל דִּמְעוֹתֶיהָ נָמַס עִם הָאֵשׁ הַלּוֹחֶשֶׁת.

שְׁנֵי תְּאוֹמִים נוֹלְדוּ
עֵינֵיהֶם סֻכָּר וּשְׁקֵדִים.
וּבָאֲוִיר הַעֲמָדַת פָּנִים  לֹא נִשְׁכַּחַת.
מֵי וְרָדִים.

מַעְבָּרָה, עִבְרִית, גְּוִילִים

הַכֹּל בֵּינְתַיִם, אֲנָשִׁים צְרוּבֵי שָׂפָה מוֹדִים
עַל נִשְׁמָתָם בְּעִבְרִית קְדוֹשָׁה. 
מִי יָבִין שְׂפַת אִמָּם. וּבָאֹהֶל זַעֲקַת
יוֹלֶדֶת אֲנוּשָׁה.

שָׁם מִישֶׁהוּ כּוֹתֵב, מוֹחֵק. אֲבִי לוֹמֵד
עִבְרִית אֲמִתִּית שֶׁמְּדַבְּרִים. אָבִיו דּוֹבֵב
גְּוִילִים. חוֹלֵם. יֵשׁ לוֹ לְפָחוֹת
שַׁיָּכוּת 
לַחַיִּים שֶׁבְּסִפְרוּת.

אֹהֶל קָרוּעַ רוֹטֵט בָּרוּחוֹת. לִפְעָמִים אֹהֶל הָיָה
כְּלֹא הָיָה. מַה מַשְׁמָעוּת צְעָקָה כְּשֶׁאַתָּה
בְּאֹהֶל שֶׁלֹּא נֶעֱקַר
עֲדַיִן. רוֹפֵא מְיַלֵּד אִשָּׁה נְשׁוּכַת נָחָשׁ. יַלְדָּהּ יִחְיֶה
בֵּינְתַיִם.

וּמִישֶׁהוּ מְלַמֵּד אֶת בָּנָיו שָׂפָה חֲדָשָׁה.
מְשַׁנֵּן בַּמַּשְׂטֵמָה. חוֹזֵר הֲבָרוֹת עִבְרִיּוֹת שֶׁל פְּקִידִים
מִתְנַשְּׂאִים. לְלֹא רַחֲמִים. לְלֹא טְעָמִים. עִבְרִית
מְדֻקְלֶמֶת. עִבְרִית קָמָה לִתְחִיָּה לְלֹא נְשָׁמָה חַמָּה.

וַאֲנָשִׁים כְּבָר צְרוּבֵי מִלְחָמָה. יַשְׁאִירוּ סְדוּקִים בִּגְדֵיהֶם
וְחֹם נִשְׁמָתָם בְּבָתֵּיהֶם וְיֵלְכוּ אֶל הָעִבְרִית הַחֲדָשָׁה.
הִנֵּה סָבִי יוֹשֵׁב שָׁם מוֹכֵר בֵּיצִים. מְסַלְסֵל קוֹלוֹ בִּצְעָקָה
חַלָּשָׁה.
גְּוִיָּה מְלֵאָה גְּוִילִים וְאֵין לָהּ
שַׁיָּכוּת חֲדָשָׁה.