הרצל ובלפור חקק - זהות כפולה


ראשי   אודות   מבחר שירים   מאמרים / שירים   בלוגים  
כתבו אלינו 2002 האתר הושק בכ"ט בנובמבר


הם לא יחמיצו הזדמנות להחמיץ הזדמנות

בלפור חקק

על יחס הפלשתינאים למדינת ישראל- פורסם בכתב עת בקיצור, יוני 2009

הנאכבה שלנו

מאמר מחאה על התעלמות הדרג הפוליטי מזכויות הפליטות של יהודי ארצות ערב- פורסם במקור ראשון, ערב פסח תשס"ט... למאמר המלא

דברים בעקבות נאום בר אילן של רה"מ בנימין נתניהו. המאמר פורסם בטור החודשי "בין הזמנים" בעיתון "בקיצור", ביטאון היישובים בעמק האלה, בגיליון יוני 2009.

המאמר פורסם ביום 19.6.09

באינטרנט מפיצים לאחרונה פסוקי ספר יחזקאל, ובדילוגים של שבע אותיות מישהו גילה ששמו של אובמה מופיע בתוך חזון גוג ומגוג. בכל פעם ששעת צרה באה לנו, מוצאים לכך אזכור בתנ"ך בשיטת הדילוגים. בדרך כלל הדילוג מתגלה לאחר מעשה, ולכן לא ברור אם אכן נכונו לנו ימי גוג ומגוג עם כניסתו של ברק חוסיין אובמה לבית הלבן.

מאז כניסתו לתפקיד נשיא, השתדל הנשיא האמריקאי להבהיר לנו שהוא יותר חוסיין מאשר ברק, ובחר את סגל יועציו מקרב סנטורים ואנשי ממשל בעבר שגילו נטיות פרו ערביות, פרו פלשתינאיות. דברי השמחה שהשמיעו פוליטיקאים ערביים בישראל ובעולם שידרו את התחושה שהבית הלבן פתח את דלתותיו לעולם הערבי והמוסלמי. ביקורו של אובמה בערב הסעודית הוסבר בכך שהוא מבקר ב"ערש האסלאם", ונאומו לעולם המוסלמי היה רווי עובדות לא מבוססות מתוך רצון להחניף לאסלאם ולשדר לכל מאמיניו שידיד גדול נמצא עתה בבית הלבן.

ארבע מלות הקסם

מילות הקסם שביקשו מנתניהו להשמיען היו ארבע המלים: "שתי מדינות לשתי עמים". ואכן לא קל היה לנתניהו כראש ממשלה שיודע את העובדות ההיסטוריות להשלים עם כך ששברי המהגרים מארצות ערב הם אכן בגדר עם חדש, ושאכן ישראל במצבה הגיאו פוליטי יכולה להרשות לעצמה קיומה של מדינת טרור בשכנותה. חכמתו של נתניהו בנאומו, שהוא לא ביסס את נאומו על "צרכי ביטחון" בלבד, כפי שנוהגים לא פעם לעשות אנשי שמאל. מי שבא רק בשם הזכות להתקיים והזכות לביטחון אינו יכול להסביר למה הוא נמצא דווקא כאן. מיקומה של ישראל בתוך מרחב של מדינות ערביות אינו מקל על זרים בעולם כולו להבין מה אנו עושים כאן. הערבים מכחישים בעקביות את זכותנו ההיסטורית על הארץ, וזה ברור. אך, האם זה מחייב גם אותנו להתכחש לזכותנו ההיסטורית? עלינו לזכור שתעודת הזהות האמיתית שלנו (אם נרצה ואם נסרב) היא התנ"ך ולא הצהרות חסד של זרים. דווקא ועדה של משרד החוץ הבריטי קבעה ב- 1920 בעקבות הצהרת בלפור: "ציונות התנ"ך קדומה היא וראשיתה בתקופה הטרום היסטורית של עם ישראל". קשה לי לדמיין פוליטיקאי ישראלי אומר משפט כזה, ומעלה את הניסוח "ציונות התנ"ך". תעודת הזהות שלנו היא זיקתנו לארץ הזאת בעת ישיבתנו בה , אך גם בעת גלותנו ממנה. הקשר אליה נמשך ברוח ובגוף , בכיסופים ובתפילה , אך גם בהתיישבות ובעלייה. העבר היהודי שמור בארץ זו, והעם היהודי שב לכאן בדורנו כדי לחפש את העתיד. זו תעודת הזהות שלנו, והיא מעולם לא אבדה לנו.

מדינת העם היהודי

ואכן נתניהו בנאומו נהג נכון שפתח את נאומו בסקירה היסטורית הקושרת אותנו לארץ זו כארץ מולדת היסטורית, כמדינת העם היהודי. מאז בחירתו, נתניהו חוזר על משפט זה כמנטרה שוב ושוב "מדינת העם היהודי", וכמו קאטו הזקן שהצליח להשריש את משפטו בימי קדם, כך תיקלט אמת זו גם בעולם כולו. לא התפלאתי שאפילו ג'ורג' מיטשל שאינו אוהד לנו מדקלם עתה משפט קסם זה.

נתניהו הצליח להעביר את הכדור למגרשם של הפלשתינאים. הלחץ הכביר על ישראל מאז בחירת אובמה יצר את הרושם שהפלשתינאים הם שוחרי שלום ידועים, ורק סירובה של ישראל לשלום מנע את השלום עד כה. נאומו של נתניהו יסייע לעולם להכיר באמת: הפלשתינאים עמדו בסירובם תמיד להכיר בזכות ההגדרה העצמית של העם היהודי. נתניהו העמיד את הדברים על דיוקם: שלום אמיתי ייכון רק כשהם יכירו בכך שזו מדינת העם היהודי, וממילא אין מקום לזכות שיבה למדינה היהודית. הוא העמיד מול הפליטים הערבים את הפליטים היהודים מארצות ערב שנקלטו כאן (במאמרי הקודם "הנכבה שלנו" פירטתי את זכות הפליטות של יהודי ארצות האיסלאם, ובכלל זה של משפחתי שעלתה מעיראק).

ההיסטוריה הוכיחה מאז החלטת החלוקה (כ"ט בנובמבר 1947), שהפלשתינאים לא החמיצו שום הזדמנות להחמיץ הזדמנות. תגובתו המיידית של סאיב עריקאת מן הרשות הפלשתינאית לנאום בר אילן של נתניהו הייתה: "תצטרכו לחכות אלף שנים עד שיגיע פרטנר פלשתינאי שיקבל את התנאים שלכם". חשוב להבהיר לעריקאת: יש לנו סבלנות, איננו קצרי רוח. במשך 999 השנים הבאות נבנה את כוחנו ואת קיר הברזל שלנו, עד שיגיע בשנת האלף הפלשתינאי שיכיר בכך שהקמנו כאן את מדינת העם היהודי.

פורסם: ביטאון "בקיצור", ביטאון יישובי עמק האלה, 19.6.09


תגיות:  מאמר   פוליטיקה   



רבקה תפארת חקק      

האתר פותח על-ידי נריעד חקק © כל הזכויות שמורות

..